תחולתם של התיקונים בסעיף 25 לחוק החוזים (מיום 26.1.11)

מאת:מוטי גנץ, עו''ד

11.10.2011

צילום: אלכס קולומויסקי

בסעיף 25 לחוק החוזים תחת הכותרת "פירוש של חוזה", קובע המחוקק, את הדרך בה יש לפרש חוזה. ביום 17 לינואר 2011, תוקן סעיף 25(א), כאשר עיקר השינוי הוא בהוספת ההוראה לפיה "אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו".


 


 


בפסק דין בתיק תא (י-ם) 12310-06 בני וצביקה בע"מ נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו), מיום 14 במאי 2011, תיק בו משרדנו ייצג את התובעת, קבעה כב' השופטת תמר בר-אשר צבן מבית המשפט השלום בירושלים (בסעיף 14 לפסק הדין), כי אין לתיקון סעיף 25(א) לחוק החוזים תחולה למפרע, וכי על כן יש לפרש את החוזה נשוא פסק הדין בהתאם לכלל שהיה קבוע בסעיף 25(א) עובר לתיקונו, ובהתאם להלכות בית המשפט העליון שניתנו בקשר לפרשנות סעיף זה:


"סעיף 25(א) בחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, טרם תיקונו לאחרונה, קבע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות".... יוער, כי לאחרונה תוקן סעיף 25 בחוק החוזים (פורסם בס"ח תשע"א מס' 2273 מיום 26.1.2011 עמ' 202), אך מעבר לשאלה אם אמנם היה בתיקון כדי לשנות מהלכת אפרופים, שאלה שאינה רלוונטית לענייננו, אין לתיקון זה תחולה למפרע. בעניין זה נקבע כי "הכלל, לפיו אין לפרש חוק מתקן פירוש שייתן לו תחולה למפרע, נכון הוא, כל עוד לא גילה המחוקק כונה אחרת" (ע"א  800/89  מיכאל ביטון נ' זיו קרסל, פ''ד מו(2) 651, בעמ' 655), ובתיקון החוק לא נקבע שתחולתו למפרע.


 


 


על עמדה זו חזרה כב' השופטת בר-אשר צבן, בפסקי דין נוספים: בתיק ת"א 3656/09 עיריית מעלה אדומים נ' עזרא דואק ולין דואק (פורסם בנבו) מיום 18.12.11, ובתיק תא (י-ם) 44487-07-10‏ ‏ מינהל מקרקעי ישראל, מחוז ירושלים נ' יוסף כהן ת"א (פורסם בנבו) מיום 25.12.11, וזאת בנוגע לתחולתו של סעיף 25(ב1), שהוסף לחוק החוזים במסגרת אותו תיקון לחוק.


 


 


במסגרת ערעור שהגיש משרדנו על פסק הדין הנזכר, אנו מבקשים לחלוק, בין היתר, על קביעה זו של בית המשפט, ולטעון כי היה על בית המשפט לפרש את החוזה נשוא פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 25(א) בנוסחו החדש בתר תיקונו, וזאת על אף שהגשת התביעה נשוא פסק הדין כמו גם כריתת החוזה נשוא פסק הדין, אירעו שנים רבות קודם התיקון המדובר לחוק.  


 


 


אכן, לפני שנפרט את מדוע לדעתנו היה על בית המשפט לפרש את החוזה נשוא פסק הדין בהתאם להוראות סעיף 25(א) בנוסחו החדש בתר תיקונו, יש להפנות לפסק הדין בתיק עא 3375/06 ‏ קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון (פורסם בנבו) מיום 22.3.11, מפי כב' השופט ע' פוגלמן, בהסכמתם של כב' השופטים א' חיות וי' עמית, אשר אפשר שעליו סמכה כב' השופטת בר-אשר צבן בקביעתה, שכן שם קבע בית המשפט (בסעיף 10 לפסק הדין) כי אין לתיקון החוק השלכות לעניין פסק הדין משום שהאירועים נשוא הדיון באותו מקרה אירעו טרם התיקון:


"במאמר מוסגר יצוין, כי לאחרונה תוקן סעיף 25 לחוק החוזים (תיקון מס' 2, התשע"א-2011). בגדר התיקון נקבע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". היות שהאירועים נושא דיוננו אירעו טרם התיקון, לא ראיתי לבחון את השלכתו על ענייננו, מה גם שכפי שיובהר להלן, אין לומר במקרה דנן שאומד דעת הצדדים עולה בבירור מלשון החוזה."


 


 


אין צורך לומר כי אנו מרשים לעצמנו לחלוק על קביעתה של כב' השופטת תמר בר-אשר צבן, רק משום שדברי כב' השופט פוגלמן הנזכרים, נאמרו כאמרת אגב בלבד.


 


 


את נימוקינו לטענה שיש לסעיף 25 בנוסחו המתוקן תחולה גם לגבי חוזים שנכרתו ולגבי תביעות שהוגשו טרם התיקון, אנו מחלקים לשני ראשים – אך כפי שנראה להן מדובר בראש אחד בלבד:


ראשית: "פרשנות חוזה היא התהליך האינטלקטואלי של תחימת גבולות החוזה ושרטוט תוואיו" (ג' שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, ע' 298).


סעיף 25 לחוק עניינו הוראות שנתן המחוקק לשופט היושב בדין כיצד עליו לבצע את אותו תהליך אינטלקטואלי אליו מתייחסת המלומדת פרופ' ג' שלו, כמצוטט לעיל. על כן, לדעתנו, אין כל מקום לראות בפרשנות חוזה על ידי בית המשפט במועד מאוחר למועד תיקון החוק – בהתאם לנוסח החוק המתוקן, כקביעה שלתיקון ישנה "תחולה למפרע", שכן מושג זה כלל אינו שייך בעניין זה, בית המשפט מבצע את התהליך האינטלקטואלי של הפרשנות בהתאם להוראות המחוקק לביצוע תהליך זה, כפי שהן "בזמן אמת" של ביצוע הפרשנות.


שנית:"פרשנות החוזה נועדה לשרת את הדין המהותי" (ד' פרידמן, נ' כהן, חוזים, כרך ג' פיסקה 25.11).


גם לאחר התיקון לחוק, כמו גם לפניו, מטרת הפרשנות – בה עוסק סעיף 25 לחוק – הינה למצוא את אומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם. התיקון לחוק שינה את האופן בו על בית המשפט לחפש, למצוא להכריע, מה היה אומד זה דעת הצדדים. מדובר, אם כן, בשינוי ב"דיני הראיות", דהיינו בכללים המשפטיים באמצעותם מוכיחים עובדות. אומד דעתם של הצדדים היה ונותר זהה – ואין בכוחו של החוק לשנותו בתיקון כזה או אחר. מכאן שתיקון החוק לא שינה את הזכויות המהותיות של הצדדים, אלא מדובר בתיקון דיוני באופיו, אשר חל גם על הליכים תלויים ועומדים (ר' ד"נ 25/80 קטאשווילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).


 


 


עיון בהלכה המכוננת בעניין תחולת חוקים במרחב הזמן -  עעא  1613/91 אורית ארביב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) מפי כב' הנשיא א' ברק, מעלה כי שני הנימוקים דלעיל הינם נימוק אחד אשר תמציתו הוא, שהחלת התיקון לסעיף 25 לחוק החוזים, אינה רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית אלא אקטיבית.


להלן נצטט כמה קטעים מפסק הדין הנזכר, אשר יש בהם לדעתנו כדי להבהיר מדוע אנו סבורים כי מדובר בהחלה אקטיבית, ומדוע אנו סבורים כי שני הנימוקים שפירטנו לעיל תוצאתם זהה -  המסקנה כי מדובר בהחלה אקטיבית ומשכך אין יש להחיל את התיקון עם כניסתו לתוקף:


"חקיקה היא רטרוספקטיבית, אם היא משנה לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים אשר נסתיימו או של פעולות או אירועים (מעשים או מחדלים) שנעשו או שהתרחשו לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף."


 


 


"חוק שעניינו חוזים יהיה רטרוספקטיבי, אם הוא ישנה את דין החוזה, כגון שיהפוך להפרה דבר שלפניו לא היה הפרה, או יעניק תרופה לפעולה שלא גררה אחריה תרופה לפני חקיקתו ויחיל עצמו על חוזים שנכרתו לפני היכנסו."


 


 


"רטרוספקטיביות, אקטיביות, פרוספקטיביות


 .11מה דינו של חוק, החל על מצב דברים נתון (להבדיל מפעולה שנעשתה בעבר או מצב שנסתיים בעבר או מצב או פעולה שיתהוו אך בעתיד) הקיים ביום היכנסו לתוקף: האם החלת החוק על מצבים אלה היא רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית? טול חוק חדש, הקובע כי בעלים של נכס חייב לשלם מס חדש. האם החלתו על מי שרכש בעלות באותו נכס לפני היכנסו לתוקף של החוק היא החלה רטרוספקטיבית של החוק? לדעתי, התשובה היא בשלילה. החוק יחול על כל בעלי הנכסים ביום חקיקתו, בלא שהחלתו עליהם היא רטרוספקטיבית. אכן, החלת החוק החדש תהא רטרוספקטיבית, אם היא תחול גם על מי שחדל להיות בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף (החלה על מי שהיה לו מצב של בעל נכס, ומצב זה הסתיים). החלתו של החוק אף אינה פרוספקטיבית (כלומר, מי שיהא בעל נכס בעתיד בלבד). החלתו של החוק על מי שהוא בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף היא החלה אקטיבית של החוק. החוק פועל מיד על מצב דברים כפי שהוא קיים ביום כניסתו לתוקף. נמצא, כי בצד מושג הרטרוספקטיביות ומושג הפרוספקטיביות קיים מושג האקטיביות. החלת חוק היא אקטיבית, אם היא מוחלת על מצב דברים המתקיים ביום כניסתו של החוק לתוקף. כך, למשל, חוק, המטיל מס על כל מי שהוא בעל זכות בעלות ביום חקיקתו, אינו חוק בעל תחולה רטרוספקטיבית ואינו חוק בעל תחולה פרוספקטיבית. הוא חוק בעל תחולה אקטיבית. הוא תופס ברשותו כל מי שמקיים את דרישות החוק ביום חקיקתו."


 


 


"מבחן הרטרוספקטיביות - לעניין תכלית החקיקה ­מתמקד במטרה אשר לשמה באה החקיקה החדשה. אם מטרה זו הינה להסדיר את מיסוי הבעלות (ולא להעניש בעלים על רכישת הבעלות), החלתו על מי שרכש בעלות בעבר וממשיך להיות בעלים בהווה אינה החלה רטרוספקטיבית של החוק, אלא החלה אקטיבית שלו."


 


 


"חזקת אי-רטרוספקטיביות והבחנה בין מהות לדיון


 .18שלישית, דין מקובל הוא, כי חזקת אי הרטרוספקטיביות אינה חלה בחוק הקובע סדרי דין. התפיסה הינה, כי "חוק דיוני" יכול שיחול רטרוספקטיבית ... בהנחה שמצויה בידנו אמת מידה ראויה להבחנה בין הוראה דיונית לבין הוראה מהותית, הרי על-פי התפיסה המשפטית, המונחת ביסוד פסק-דיני זה, מרבית ההוראות הדיוניות, שלגביהן נקבע כי חזקת אי הרטרוספקטיביות אינה חלה עליהן, אינן הוראות רטרוספקטיביות כלל (ראה פלר, במאמרו הנ"ל, בעמ' 216). הן אינן מתיימרות לחול על מצבים משפטיים שנסתיימו או על פעולות דיוניות (מעשים או מחדלים) שהתרחשו בעבר. הן מתיימרות לחול על מצב דיוני קיים, עומד ונמשך. על-כן, תחולתן בזמן היא אקטיבית, וחזקת אי הרטרוספקטיביות אינה חלה בהן כלל."


 


 


לפני חיתום נעיר כי יש משום אסתטיקה משפטית במהלך שעשינו במאמר זה, בו השתמשנו בהלכה מכוננת של כב' הנשיא א' ברק בענייני פרשנות כללית, לצורך הרחבת תחולתו של תיקון לחוק אשר כל תכלית חקיקתו (בין אם זו  אכן מומשה בתיקון לחוק ובין אם לאו) הייתה לצמצם הלכה אחרת של כב' הנשיא א' ברק בעניין פרשנות חוזים ולהעבירה מן העולם.


 




חזרה לבלוג


ברוכים הבאים לבלוג של משרד עוה"ד י. ריכטר, הרצברג, יוגב ושות'. מדי שבוע נעסוק כאן בסוגיה משפטית אחרת, נענה על שאלות הפונים ונפנה אתכם לפרסומים עלינו בכלי התקשורת. אתם מוזמנים לכתוב לנו בנושאים משפטיים שמעניינים אתכם וללחוץ על כפתור ה"לייק" כשכתבה בבלוג מוצאת חן בעיניכם.

המידע בבלוג ובאתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ותפקידו לתת לקורא מידע כללי בלבד.

שם
דוא''ל
טלפון
נושא
טקסט חופשי